ללמוד וללמד ולהפיץ תורת משה אלשיך הקדוש

האלשיך הקדוש

רבי משה אלשיך הוא אחד מארבעה גדולי ישראל שזכו לתואר 'קדוש' בפי העם. האחרים הם: האר"י הקדוש השל"ה הקדוש ואור החיים הקדוש. רבי משה אלשיך  נולד בשנת ה'רס"ז 1507/1508 . רבי משה אלשיך היה תלמידו של מרן בעל "שולחן ערוך", ר' יוסף קארו. חיבר פירוש על התנ"ך בין דרש ופשט ובדרך הסוד, אע"פ שלא כתב חיבורים בקבלה. האר"י הקדוש ז"ל אמר שראה כל פמליא של מעלה באים לשמוע את דרשותיו של האלשיך הקדוש ולכן הלך גם הוא לשמוע את אמרותיו הטהורות. האלשיך היה רבו של ר' חיים ויטאל, שהיה גם תלמידו המובהק של האר"י הקדוש. נפטר ביום י"ג ניסן ש"ס, 1600.

משה אלשיך – ויקיפדיה

רבי משה אלשיך (ה'רס"ז, 1507/1508 – י"ג בניסן ש"ס, 1600‏[1]), היה שד"ר, דרשן ופוסק בצפת. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה.

ביוגרפיה

נולד באדריאנופול, שם למד בישיבתו של רבי יוסף קארו. מאוחר יותר עבר לישיבתו של יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. בשנת ה'רצ"ה (1535) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו (1536), כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשייך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שו"ת בשם 'הרב משה'. לאחר חידוש הסמיכה על ידי ר' יעקב בירב הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, ר' יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי יום טוב צהלון. ישנה מסורת לפיה סירב האר"י ללמד את ר' משה אלשייך קבלה. רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ויש המוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת.

חיבוריו בהקדמתו לספר דניאל כתב ר' משה על דרך כתיבתו את פירושיו ושם הוא מציין שפירושיו הם עיבוד של דרשות שנשא. כמו כן חבר ר' משה פירוש למסכת אבות בשם 'ירים משה', פירוש להגדה של פסח (הובא בילקוט פירושים על הגדה של פסח בשם 'מעלה בית חורין' , נדפס בשנת תקכ"ז) וכן קינות על חורבן בית המקדש ועל 'גלות השכינה'. בסוף ימיו כתב ר' משה אלשייך מאמר בשם 'חזות קשה' ובה כתב על תיאר את ראשית ירידתה של העיר צפת מגדולתה. על חיבוריו והשקפותיו של האלשיך נכתב ספרו של שמעון שלם, ר' משה אלשיך – לחקר שיטתו הפרשנית והשקפותיו בענייני מחשבה ומוסר, ירושלים תשכ"ו ר' משה אלשייך יסד את קופת רבי מאיר בעל הנס קופת צדקה שהוקדשה לבנין ארץ ישראל ותמיכת יושביה וחכמיה (הקריאה לקופה זו מופיעה בראש ספרו "תורת משה").

ספריו

תורת משה – פירוש ודרש על התורה מבוסס על דרשות שנתן הרב אלשיך (הספר מוכר בשם "אלשיך" להבדיל מ"תורת משה" של חת"ם סופר).  מראות הצובאות – דרשות על ספרי נביאים דברים טובים – על קהלת דברים ניחומים – על איכה משאת משה – על מגילת אסתר שושנת העמקים – על שיר השירים חבצלת השרון – על ספר דניאל חלקת מחוקק – על ספר איוב רוממות אל – על תהילים פירוש על ספר משלי שאלות ותשובות מהר"ם אלשיך – על ארבעת חלקי שולחן ערוך (יצא לאור ע"י מכון הכתב בעריכת הרב עזרא בצרי – אב"ד ירושלים – תשע"א) מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/משה אלשיך

 

רבי משה אלשיך – ויקישיבה

רבי משה אלשיך (מכונה מהר"ם אלשיך או האלשיך הקדוש) היה מגדולי פרשני המקרא בראשית תקופת האחרונים.

תולדות חייו

נולד בסביבות שנת רפ"ב לרבי חיים אלשיך באדרינופופלי. בנעוריו למד בישיבתו של רבי יוסף טאיטצאק (מאבותיו של בנימין זאב הרצל) בסלוניקי, ושימש אותו. לאחר מכן עבר לישיבתו של רבי יוסף קארו. הוא דבק בר"י קארו, וראה בו רב מובהק. הוא עלה עמו לאץ ישראל והתיישב עמו בצפת, שם המשיך ללמוד בישיבתו. על קרבתו לרבו כתב: " שם שם לי צורי וגואלי, אלי אליי, תומך גורלי, חבל בגורל בארבע אמות של הלכה, על ברכי אבי אבי, רב רבי שר וגדול, רב ורם, אור ישראל, מאיר עיני חכמים בהלכה, כי שם ציוה ה' את הברכה… ואהיה אצלו שונה הלכות בכל יום, שוקד על דלתותיו יום יום, לשמוע בלימודים, בין דם לדם בין דין לדין, ככל היוצא מפיו, יורה יורה ידין ידין, ותקח אזני שמץ מנהו כבגד עזים" (הקדמה לפירושו לספר דניאל).

הוסמך על ידי ר"י קארו, שהוסמף על ידי מהר"י בירב. הצטרף לחכמי "בית הועד" של צפת, בראשות ר"י קארו והמבי"ט, שהיה הסמכות התרונית-רוחנית העליונה בקרב היהודים בעיר, וכן בענייני מסים, מסחר וכד'. לאחר פטירתךם, עמד בראשות בית הועד. על פי הוראת רבו ר"י קארו שקבל מהמגיד (מלאך שהיה דובר מגרונו) לימד את רבי חיים ויטאל והסמיכו. נפטר באלול שנ"ג, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת.

שיטתו ודרכו

נטה לעסוק בדברי לימוד והלכה ופחות בדברי הגות ודרוש, כפי שכותב: " ולא לבי הולך לעשות קבע, מדרשות ופשטים, זולתי אשר הקרה לפני אל ה' ויאר לי לעת מצוא מנוחה מההלכה ביום השישי, כי מדי שבת בשבתו יבוא אלי העם לדרוש להם על פי התורה…" (הקדמה לפירוש התורה).

רצה לעסוק בקבלה, אולם רבי יצחק לוריא אמר לו כי: "בגלגול שעבר היה חכם בחכמת הקבלה, לא בא לעולם הזה כי אם להשלים עצמו בדרוש, כי בקבלה אין לו צורך כי כבר השלים עצמו" (לשון הספר "שבט מוסר" כג, כא) .  http://www.yeshiva.org.il/wiki

אנציקלופדיה יהודית דעת – אלשיך משה ;

מרבני צפת במאה ה – 16 [1600-1520] ר' משה אלשיך – נולד באדריאנופול ולמד בישיבות שאלוניקי, שם למד גם אצל ר' יוסף טאיטאצק. עלה לא"י והשתקע בצפת ולמד אצל ר' יוסף קארו, עד שנסמך על ידו. ר' משה אלשיך היה דרשן נודע ודרש לפני הציבור בשבתות. רבים היו באים להאזין לדרשותיו, הוא נהג בראשית הדרשה להקשות קושיות ולהעלות תמיהות ואח"כ בתוך דבריו בדרשה תירץ את הקושיות ויישב את התמיהות. חיבר פירוש לתורה שהיה ביסוד דרשותיו. בפירושו הוא הולך בדרך הסוד, אע"פ שלא כתב חיבורים בקבלה. בסוף המאה ה -16 כשמצבה הכלכלי של צפת היה בכל רע, נשלח ר' משה אלשיך כשדייר לאסוף כספים בשביל הישיבות בצפת. בהיותו בקושטא בשליחות לאסוף כספים עבור ישיבות צפת הדפיס שם את פירושו לתורה שקראו בשם "תורת משה". כן כתב פירוש לספרי נביאים. עמד בראש ישיבה, בין תלמידיו נמנה ר' חיים ויטאל. ר' משה אלשיך – דיין ודרשן בצפת. חי במאה ה- 16. ר"י טיטאצק ור"י קארו בעל הש"ע היו רבותיו, ור' חיים ויטאל נחשב בין תלמידיו. עיקר לימודו היה בהלכה, אך פרסומו כדרשן. כנראה שעסק מעט בקבלה. סופר כי האר"י ז"ל היה קורא חכמת הקבלה עם רח"ו ור' אליהו פלקון, ולא היה רוצה שמהר"'ם אלשיך יקרא. היה דיין והוסמך על ידי מרן הב"י. הוא חתום בין רבני צפת (שו"ת "אבקת רוכל" סי' קכ"ד).

בהקדמתו ל"תורת משה" עה"ת אמר:

"מנעורי גדלני כאב עסק התלמוד מרבה בישיבה, הלילה עיון והיום הלכה… ולא לבי הלך לעשות קבע מדרשות ופשטים, רק לעת מצוא מנוחה מהלכה ביום השישי. כי שבת בשבתו יבוא אלי העם לדרוש להם ע'"פ התורה מקראי קודש אשר יקראו אותה במועדם, פרשה ופרשה בערב יום שבת".

הדרשות נכתבו בהיותו צעיר, והוא רצה להוציאן במהדורה חדשה, אך צרות רבות הקיפוהו, "טרדות ותלאות ומאורעות רעות" ובהיותו בא בימים גמר בדעתו להדפיסן כמו שהן. סופרים שהקשיבו לדרשותיו הוציאו דבריו בספר שלא בשם אומרם, וגם זו הייתה סיבה להוצאת הספר:"כי מי יקום בקהל בכל עיר ועיר מדינה ומדינה, לדרוש להם מילי דמעלי, מבשר ואומר כי שלי שלי, ויש טובח ומוכר לכל עובר בכסף שברו, עושה סחורה בפרתו של חברו אשר לא עמל בו". ולכן החליט להדפיס דבריו: "כי עתה יראה הרואה האמת ממי שאמרו, וגזלה ישיב אשר בזדון דברו, ושב ורפא לו".

בפירושו לתורה ולחמש מגילות בחר דרך ממוצעת בין דרש ופשט. כמו אברבנאל הוא מעיר הערות רבות לפני שיבאר את הפסוקים. דרשותיו מיוסדות על דברי מוסר, להורות תשובה ומדות טובות ולצפות לגאולה העתידה. סגנונו היפה גרמו שדרשותיו מצוטטות מאוד, וכמעט אין דרשן שלא הזכיר את "האלשיך הקדוש" בדברו לפני קהל.

מתשובותיו

בשו"ת האלשיך (ויניציא 1605) יש הסכמה מרבני צפת שנעשה בשנת ה'"ש (1550) בעניין הירושה אשר התנהגו שם הספרדים, והוא חותם יחד עם ר' יעקב בי רב ור' משה גאלאנטי ואחרים (סי' כ"ז). ארבעה בתי כנסיות הסכימו להתאחד בעיר פטרס הישנה לכל ענייני הצבור ועשו תקנה כי האיש או האשה אשר יפרדו יהיו מפורשים ומובדלים מקהל עדתנו וכו', וקהילה אחת הייתה רוצה להתיר לרקוד עם הנשים שלא ברצון שאר הקהלות וכו' (סי' נ"ט). הוא משיב לשאלה בעניין אחריות ספינה מרודוס לשאלוניקי (סי' ס'). תשובה בדבר עריכת המס בצפת (סי' קל'"ט). בימיו חבר ר' עזריה מן אדומים ספר "מאור עינים" ולבקשת ר"י קארו רבו של האלשיך כתב עליו ביקורת ואמר כי נמצאו בו דברים נגד הדת (כרם חמד ח"ה 141.)

ספריו

"תורת משה" עה'"ת נדפס ראשונה בבילווידיר אצל קושטא לערך שנת 1593, ובתוספת מפתחות בויניציא 1601. "מראות הצובאות", פירוש על נביאים ראשונים ועל נביאים אחרונים (ויניציא 1595, 1603). "רוממות אל", פירוש על תהלים. "רב פנינים", על משלי. "חלקת מחוקק", על איוב. "שושנת העמקים",על שה"ש. "עיני משה", על רות. "דברים נחומים", על איכה."דברים טובים", על קהלת. "משאת משה", על אסתר, אשר נתן לחבריו מנה לפורים. כולם נדפסו בויניציא 1605-1601. "חבצלת השרון", על דניאל, נדפס בצפת 1563. פירוש האלשיך על ההגדה של פסח (מיץ 1767) כנראה נלקט מפירושו לתנ"ך. "מאה שערים", דרשות. נחלק למאה שערים, ומוזכר בפירושו לתנ"ך. הכ"י אבד.

מקור הערך: מעובד לפי "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן, וי"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל.

הערות לערך:

שם המעיר: יוסף פריאל, מרצה ודוקטורנט לתנ"ך הערה: בידי נמצאת מהדורה מפורשת של המגילות עם קיצור אלשיך. השוויתי פרט מעורר מחלוקת המופיע בקיצור עם המקור והנה אינו שם. האם ידוע מי עשה את הקיצור ובאיזו סמכות? ראוי להעיר על כך שאין הקיצור כהרי הפירוש.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן

 

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1773

 

 

ALSHECH  

 JewishEncyclopedia.com – ALSHECH    By : Michael Friedländer

Rabbi in Safed, Palestine, in the second half of the sixteenth century, and son of Ḥayyim Alshech. He was a disciple of R. Joseph Caro, author of the "ShulḦan 'Aruk"; and his own disciples included the cabalist R. Ḥayyim Vidal. Although Alshech belonged to the circle of the cabalists who lived at Safed, his works very rarely betray any traces of the Cabala. He is celebrated as a teacher, preacher, and casuist.

Little is known of his life. In his works he avoids mention of himself, telling only of his course of study; thus in the preface to his commentary on the Pentateuch he says:

"I never aimed at things too high or beyond me. From my earliest days the study of the Talmud was my chief occupation, and I assiduously attended the yeshibah [college] where I made myself familiar with the discussions of Abaye and Raba. The night I devoted to research and the day to Halakah. In the morning I read the Talmud and in the afternoon the Poseḳim (casuists). Only on Fridays could I find time for the reading of Scripture and Midrash in preparation for my lectures on the Sidra of the week and similar topics, which I delivered every Sabbath before large audiences, eager to listen to my instruction."

His Lectures.

These lectures were afterward published as "Commentaries" (perushim) on the books of the Holy Scriptures, and Alshech gives a remarkable reason for their publication. He says: "Many of those who had listened to my lectures repeated them partly or wholly in their own names. These offenses will be prevented by the publication of my own work." These lectures, though somewhat lengthy for our taste, were not tedious to his audience. The author repeatedly declares that in their printed form (as "Commentaries") he greatly curtailed them by omitting everything which was not absolutely necessary, or which he had already mentioned in another place. Like Abravanel and some other commentators, Alshech headed each section of his comments with a number of questions which he anticipated on the part of the reader; he then proceeded to give a summary of his view, and concluded with answering all the questions seriatim. His Commentaries abound in references to Talmud, Midrash, and Zohar, but contain scanty references to other commentaries, such as the works of Abravanel, R. Levi b. Gerson, or Maimonides. His explanations are all of a homiletical character; his sole object being to find in each sentence or in each word of the Scriptures a moral lesson, a support for trust in God, encouragement to patient endurance, and a proof of the vanity of all earthly goods as compared with the everlasting bliss to be acquired in the future life. He frequently and earnestly appeals to his brethren, exhorting them to repent, and to abandon, or at least restrict, the pursuit of all worldly pleasures, and thus accelerate the approach of the Messianic era. Alshech possessed an easy and fluent style; his expositions are mostly of an allegorical character, but very rarely approach mysticism. In his commentary on the Song of Solomon, he calls peshaṭ (literal explanation) and sod (mystical interpretation) the two opposite extremes, while he declares his own method of introducing allegorical exposition to be the safe mean between these extremes.Alshech wrote the following commentaries, most of which have appeared in several editions:

1. "Torat Mosheh" (Commentary on the Pentateuch), first ed. Belvedere near Constantinople, about 1593. Complete, with Indexes, Venice, 1601.

2. An abstract of this commentary was prepared by Jos. b. Aryeh Loeb, and has appeared in various forms (Ḳiẓẓur Alshech 'al ha-Torah), Amsterdam, 1748.

3. "Marot ha-Ẓobeot" (Collected Visions), on the prophets and their prophecies, Venice, 1803-7.

4. Extracts from this commentary are included in "MinḦah Ḳeṭannah," a commentary on the earlier prophets; published in the Biblia Rabbinica (Ḳohelet Mosheh), Amsterdam, 1724.

5. "Romemot El" (Praises of God), on the book of Psalms, Venice, 1605.

6. "Rab Peninim" (Multitude of Pearls), on Proverbs, Venice, 1601.

7. "Ḥelḳat MeḦoḳeḳ" (The Lawgiver's Portion), on Job, Venice, 1603.

8. "Shoshanat ha-'Amaḳim" (Lily of the Valleys), on the Song of Solomon. This commentary was the first to appear in print, and was edited by Alshech himself in 1591. According to this commentary, the Song is an allegory, and represents a dialogue between God and exiled Israel on the latter's mission.

9. "'Ene Mosheh" (Eyes of Moses), on Ruth. Alshech says of the book of Ruth, "Surely from it we might take a lesson how to serve God"; and illustrates this statement throughout his commentary, Venice, 1601.

10. "Debarim NiḦumim" (Comforting Words), on the "Lamentations of Jeremiah." The title is not merely a euphemism for Lamentations; the author repeatedly attempts to show that there is no cause for despair, God being with Israel, and though the Temple is destroyed the Shekinah has not departed from the Western Wall, Venice, 1601.

11. "Debarim Ṭobim" (Good Words), on Ecclesiastes. Alshech calls Ecclesfastes, on account of its deep thoughts, "Waters without end" (oceans). He endeavors in the commentary to illustrate, as the central idea of the book, the dictum, "All is vain, except the fear of the Lord, which is the essential condition of man's real existence," Venice, 1601.

12. "Massat Mosheh" (Moses' Gift), on the book of Esther, presented by the author to his brethren as a Purim gift, Venice, 1601.

13. The commentaries of Alshech on these last-named five books ("megillot" or rolls) appeared in an abridged form, edited by Eleazer b. Hananiah Tarnigrad, Amsterdam, 1697.

14. "Ḥabaẓelet ha-Sharon" (The Rose of Sharon), on the book of Daniel, Safed, 1563, and Venice, 1592.

15. A commentary on the "Hafṭarot" called "Liḳḳute Man" (Gatherings of Manna), was compiled chiefly from "Marot ha-Ẓobeot," by E. M. Markbreit, Amsterdam, 1704.

16. "Yarim Mosheh" is the title of a commentary on Abot, gathered from the works of Alshech by Joseph B. M. Schlenker, Fürth, 1764.

17. A commentary of Alshech on the Haggadah (Home Service for the two nights of Passover) appears in the edition of the Haggadah called "Bet Ḥorim" (House of Free Men). The commentary is full of interesting remarks and earnest exhortations (Metz, 1767). Even in the introduction the laws for Passover and the order for the evening are treated allegorically, and made the vehicle for religious meditation. It is, however, not likely that Alshech wrote these notes for the Haggadah. They were probably gathered from his works long after his death, as otherwise the Haggadah would have been published with his commentary much earlier.

18. "Responsa"; as casuist he was frequently consulted by other rabbis, and his decisions were collected in a volume of responsa (Venice, 1605; Berlin, 1766). His contemporaries frequently quote his opinions. During his lifetime Azariah de Rossi produced his "Meor 'Enayim" (Light for the Eyes), in which the author rejected some beliefs generally received as traditional; Alshech, at the request of his teacher, R. Joseph Caro, wrote a declaration against the "Meor 'Enayim" as being contrary and dangerous to the Jewish religion (Kerem Ḥemed, v. 141).

19. Alshech wrote also a poem, "Dirge on the Exile of Israel," in a very simple style in ten rimed verses. It has been introduced into various earlier morning rituals, such as "Ayelet ha-ShaḦar" (The Morning Dawn). It is also contained in the collection of prayers and hymns called "Sha'are Zion" (The Gates of Zion).

Bibliography: Azulai, Shem ha-Gedolim, s.v.; Steinschneider, Cat. Bodl. col. 1773-1777; De Rossi, Dizionario Storico, s.v.; on the name Alshech see Steinschneider, in Jew. Quart. Rev. xi. 616.M.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

ענן תגיות

%d בלוגרים אהבו את זה: