ללמוד וללמד ולהפיץ תורת משה אלשיך הקדוש

פרשת האזינו

האזינו

פירוש האלשיך ז"ל – ספר תורת משה על דברים – פרק לב פסוק א

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי:

הנה על שנותו את טעמו ישעיהו ממשה, באומרו שמיעה בשמים והאזנה בארץ, הפך מאמר התורה, אמרו רבותינו ז"ל (ספרי שו) כי משה שהיה קרוב אל השמים מעל הארץ אמר האזנה בשמים ושמיעה שמשמעה מרחוק בארץ, אך ישעיה כי קרוב הוא אל הארץ יותר, היפך הסדר. והנה עדיין ראוי לשית לב, כי הנה סמך שמים וארץ יחד ועל כלם כאחד אמר כי ה' דבר, אך משה אמר גזרה על כל אחד בפני עצמו, על השמים לבדן אמר ואדברה, ואחר כך על הארץ אמר ותשמע אמרי פי. ועוד למה שינה לומר דבור על השמים ואמירה על הארץ. ועוד כי בארץ הזכיר פיו כאומרו אמרי פי, ובשמים לא אמר וידבר פי. ועוד כי בשמים אומר שיאזינו תחלה ואחר כך ידבר, כאומרו האזינו השמים ואדברה, ובארץ הוא אומר ותשמע הארץ אמרי פי, שמשמעו שעוד הוא מדבר והיא שומעת:

אמנם פתח דבריו, בבואו להוכיח את ישראל יעבדו את ה' פן רעה תבא עליהם אם יעזבוהו ככל דברי השירה הזאת, רצה להורות להם כמה מעלות טובות לצדיק, כי הוא מושל ביראת אלהים, וגם על השמים כבודו, ואפילו משרתי עליון אשר בשמים כבודם סרים אל משמעתו:
כי על כן באו מחנה אלהים ללוות את יעקב, ואפילו להגר שפחת שרי נזדווגו לה שלשה מלאכים, כי כל העולמות שת ה' תחת רגליו:
אך על בני אדם שוכני ארץ למה שבעלי בחירה הם, לא ימשול הצדיק בו להכריעו ולמשול בו בשום דבר, אם לא על פי בחירתו:

וזה אומרו האזינו והשקיטו השמים אפילו יושביהן תחלה כדי שואדברה אני, כי צדיק מושל על כל הבלתי בחיריים, ואפילו כי אדבר עליהם קושי שהוא ענין דבור. אך על בני אדם שוכני ארץ, למה שבעלי בחירה הם, הוא אומר ותשמע הארץ, אך לא דרך צווי לומר שמעו הארץ כי בחיריים הם, וגם לא אומר שיקדימו לשמוע טרם אדבר, רק בעת צאת אמרי מפי עוד אני מדבר והם שומעים. וגם לא ישיתו לב אל עצמי שישמעו להיותי המדבר, כאשר אמרתי אל השמים שיאזינו כדי שאדברה אני, כי הלא יושבי הארץ בחיריים כמוני, ולא יעשו רק בעד המאמרים בעצמם היוצאים מפי כי מאתו יתברך המה, ולא אל עצמי להיות אני הדובר. וגם לא בדרך קושי, כי אם בדרך חבה שאפילו אמרי מוסר והתראה בבחינת חבה כאב את בן ירצה ולא בבחינת קושי. והנה כל זה היה במשה, אך ישעיה הנביא לא ערב אל לבו לומר כמשה, שלהיותו הוא המדבר ראוי יאזינו השמים ואפילו הארץ. על כן מה עשה, שיתף שניהם ואמר שמעו שמים והאזיני ארץ, אך לא למעני רק כי ה' דבר, ומלפניו תחתו כאחד שמים וארץ. וגם בדרך צווי לומר שמעו והאזינו. אך להיות הוא הקורא אותם, שינה לומר שמיעה במי שהוא יותר רחוק ממנו כמאמרם ז"ל:

עוד אמרו רבותינו ז"ל (ספרי שם) כי אומרו האזינו השמים הוא שישתקו כל עולם הגלגלים מתנועתם, מעין אשר היה במתן תורה כמו שאמרו ז"ל (שמות רבה כט ט). ויהיה הענין, כי למה שאם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, על כן בקבלת התורה ראוי ישתקו מתנועתם. וזה משני טעמים, אחד לומר כי במתן תורה בזכות קבלה מבלי מהלך המזלות והכוכבים מתקיים העולם. שנית לרמוז כי אם אין מקבלים אין עולם, על כן הוא כאומר ראו עתה אם מקבלים אתם ואם לאו אין עולם. כי הנה התנועות ומהלכים שבים ונחים, ואם אינכם מקבלים יתמיד ביטול התנועה ויתבטל העולם:

וזה הטעם בעצמו הורה משה בדברו את דברי השירה הזאת, לומר האזינו השמים מתנועתכם, כי עתה גם כן בהתראה זו אם מקבלים תלוי קיום העולם, כאשר במתן תורה. ושמא תאמרו אם שקול דבר זה למתן תורה, למה שם לא הוצרך לומר לשמים שיאזינו ויבטלו תנועתם, ופה צריך לצוות לומר האזינו השמים, כי הלא פה הוא כדי שואדברה למה שאני הדובר, אך שם יהיה פי ה' הדובר:

ועוד מטעם זה חילוק שני, והוא כי במתן תורה שתקו גם כל הבריות שבעולם, כמו שאמרו ז"ל בשמות רבה (סוף פרשה כט) צפור לא צפצף, שור לא געה, אריה לא שאג, סוס לא צנף, הבריות לא דברו, אלא היה העולם יושב ומחריש. אך פה אינו שידמו הכל, רק ותשמע הארץ אמרי פי הוא כי יושבי הארץ ישמעו מפיו הוא שישמעו ישראל מאמריו, ועל כן לא דממו כל בריות הארץ, מה שאין כן וידבר ה' על הר סיני, שאז מאימתו היה העולם דומם:
עוד אמרו רבותינו ז"ל (ספרי שם) כי ענין האזנת השמים ושמיעת הארץ, היה להיותם עדים, ועל כן מתרה על ידם שאם יעברו יד העדים תהיה בם בראשונה, כי יעצור את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה:

ובזה יאמר הנה מה שהוא עיקר ההתראה הוא בשמים, כי אם הם לא יורידו טל ומטר הארץ מאליה לא תתן יבולה, כי כל ישעה מן השמים הוא. לזה אמר מה שאני עושה עיקר ואומר דרך צווי בעצם, היא האזינו השמים שהם עיקר שהכל תלוי בם, אלא שמאליה ותשמע הארץ אמרי פי, לבלתי תת יבולה אם לא ייטיבו מעלליהם:
או יאמר כי הנה הארץ יש בה דומם וצומח, נוסף עליה השמים שהם בעלי תנועה וחיונית, ונוסף עליהם האדם שהוא חי מדבר. אמר האזינו השמים בשבילי, כי גדול אני מכם, כי הנה ואדברה שאני גדול מכם, שיש בי דבור שאני חי מדבר, ואז מכל שכן כי ותשמע מעצמה הארץ אמרי פי, כי שתי יתרונות יש לי עליה תנועה ודבור:

יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב:

הנה אין צורך להעיר קושיות בפסוקים אלו, כי כלם מקשה. והנה רבותינו ז"ל (תענית ז א) פירשו על לימוד התורה. ועל פי דרכם אפשר לנו לומר, כי כל דבר קודם לו צריך יזכור אדם בלימוד המביא לידי מעשה לעבוד את ה', כי אין בור ירא חטא (אבות ב ו). ועל כן תחלה ילמד דעת את הנפש מתופשי התורה, בל יאמר איש אעמול בתורה עד ארוה צמאוני ימים או עשור, ואחרי כן אעשה לביתי ולא אשוב אל התורה רק מזמן לזמן למה שיצטרך לעתים. אמר השמר פן ואל תעשה כדבר הזה, כי הלא לקחי ידמה למטר כי דרכו יתברך לערוף והמטיר, עד אם הרוה את הארץ בכל ימות הגשמים, ואחרי כן לא ימיש מלתת בה בקיץ רסיסי לילה תמיד, פן תיבש הארץ מאז חדל המטר. כן הדבר בלקחי כי אם יעסוק האדם בה ברבוי, עד ישבע כרסו ממנה, ואחר כך צריך שוב ישוב אליה בכל יום תמיד, פן תאבד ממנו בהיסח הדעת. וזהו כשעירים עלי דשא, והוא כדעת האומר (רמב"ן בראשית א יא), כי דשא יקרא בתחלת צאת מהארץ ועשב כאשר יגדל. והוא כי תחלה מרוה את הארץ בגבורות גשמים בזעף, והוא עלי דשא ברביעיות ראשונות, ואחר כך ישלח רביבים מעל השמים בקיץ על העשב לעדנו ולבסמו יפה. כן הדבר בתורה, כי אחר ידיעת התורה כלליה ופרטיה הנמשל לעשב שכבר גדל, צריך לשוב אליה לבסם ולהחזיק ידיעתו בה:

או שיעור הענין על פי דרך זה, כי בא הוא יתברך ללמדנו איכה נעבוד את ה', הלא הוא כי עיקר עשות רצונו הוא נעסוק בתורה בלימוד המביא לידי מעשה, אך שיהיה יראת חטאינו קודמת לחכמתנו ושגם עד זקנה ושיבה לא נמיש מעסק התורה. והנה זה דרכה של תורה שבאה על ידי יסורין ויגיעה רבה, והוא כי הנה תורה אל האדם היא כגשם על הארץ, כי כאשר ירד הגשם על הארץ והולידה והצמיחה, כן התורה לאדם תולידנו מצות ומעשים טובים, כי הלימוד מביא לידי מעשה. וכאשר בתחלה ירד הגשם בזעף כעריפה, כן יהיה לקחי כי תטרח בזיעת אפיך בתורה בבחרותך, וגם בזקנה ושיבה תזל כטל היורד אחר שגדל העשב בקיץ:

כן אחר שגדלת בתורה והרבית מצות ומעשים טובים תזל כטל. כי אז לא תצטרך לעמול הרבה כי כבר יגעת ומצאת בבחרות. עוד אני שואל ממך, והוא שלא תדמה תורה עליך אל מטר שיורד טרם דשא מארץ, רק כשעירים עלי דשא שכבר היחל להצמיח דבר מה. והוא כי לא תהיה תורתך כמטר על ארץ יבשה, שהוא משל אל טרם היות בך איזה כשרון, והוא שלא תקדים תורתך ליראת חטאך כי אם על דבר מה, וזה אומרו עלי דשא. וגם מה שתזל כטל אמרתי, לא כטל היורד אחר הקציר שעשב אין, שיהיה נמשל כי תעסוק בתורה לעת זקנה בלי מעשה המצות, רק כרביבים עלי עשב שגדל כבר שהוא משל אל המצות, שהפרחת והגדלת מאז היית בחור, כי גדלת במצות ובשם טוב, והמצות שהיו כדשא הקצר בבחרות, יהיה כעשב הגדל בזקנה ואז תזל התורה על המצות כטל על העשב לעדנם ולבסמם, כי היא המבסמת המצות למען יתקיים בך ענין אשרי מי שעמלו בתורה גדל בשם טוב (ברכות יז א), למען תהיה הפטירה שהיא כמשל קצור העשב אחר גמר בשולו, נפטר בשם טוב:

או יהיה הענין, כי טרם יזהירנו בעבודתו יתברך, בא לסלק תואנת היצר הרע והנפתים אחריו האומרים, כי אם ה' אוהב הצדיקים ותופשי התורה למה ידכאם ביסורים. על כן היחל לדבר על לבם ואמר, אם תראו יערוף כמטר לקחי שהוא כעריפת המטר בזעף, כן לקחי בזעף יסורים. אל תחושו לומר זו תורה וזו שכרה. כי לעומת זה תזל כטל אמרתי באחרונה, כי יהיה כטל לישראל. ואם תראו זעף כעת, הלא הוא כשעירים עלי דשא, והוא כי כאשר הרוח סערה הבא בדשא אחרי המטר, שפורר עלי הדשא שדבקו בגבשושית הארץ על ידי המטר, ואלמלא זעף סערת הרוח היו העלים שדבקו בארץ נפסדים ונרקבים בגוש העפר ביבושת ארץ מהמים. הנה כי כאשר מה שנראה זעף וכעס בסערת הרוח עלי דשא, והוא לטובתו להפרידו מהעפר ולהצמיחו. כן הייסורים הבאים בזעף על עוסקי תורה, הוא לטובתם להפריד נשמותם מגבשושית איכות חומרם ותאוותיו, ולהביאם אל אושר הקדושה האמיתית:

ואם תראה חסידי עליון אשר אין להם דבקות כלל עם איכות חומרם ומתייסרים, אל תחוש כי הלא גם כן יש בחינה אחרת, והיא כרביבים עלי עשב שגדל כבר, אשר לא ידבק אל הגבשושית, והם רביבי מטר דק היורדים בלי זעף. כלומר כי היסורים אשר תראה לאנשים כאלה, אך קלים יהיו שאין בהם ביטול תורה או ביטול תפלה, על כן מתייחסים לרביבים אשר הרביבים ההם אינם רק לעדנו, כן הם יסורי הצדיקים ההם כי הם של אהבה לעדנם בגן עדן יותר על אשר להם במעשיהם. וגם אינם קשים כראשונים, כהפרש שבין מטר לרביבים, כי המטר בא בזעף ויורה כחץ, מה שאין כן הרביבים שהבאתם קלה כנראה בחוש ברביבי גשם דק הנקרא בגמרא (תענית ד א) עורפילא, שהבאת הטפות בנחת ולא בזעף:

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

ענן תגיות

%d בלוגרים אהבו את זה: